בישראל, כמו בשאר מדינות העולם המערבי, מזרן לתינוקות מחייב בדיקות מעבדה רלוונטיות לבטיחות ובריאות התינוק.

הבדיקות נערכות במכון התקנים הישראלי ובמסגרתם נבדקים נתוני חוזק, רעילות, ועמידה בתיקני אש.

מפעלים המייצרים בישראל יכולים לבחור גם בבחינת תהליך היצור, אשר מקנה שימוש באישור תו תקן, יבואנים מקבלים אישור התאמה לתקן, הבדיקות בשני המקרים זהות לחלוטין.

 התקן הישראלי זהה לתקן האירופאי ונבדל רק בבדיקת האש – עמידות בדליקה –  מהתקן האמריקאי.

לאחרונה נכנס לתוקפו חוק המאפשר להתייחס לתקינה שנעשתה בחו"ל כאילו נעשתה בארץ.

מה בודק התקן למזרוני תינוקות, להל"ן עיקרי הדברים:

חוזק – מטרת הבדיקה לבדוק את עמידות  ותקינות המעטפת החיצונית של המזרן על מנת להבטיח שימוש לאורך זמן עם בלאי נמוך, כמו גם שלא ניתן לחורר את המעטפת בקלות ושאין חוטי תפירה לא תקניים ומשוחררים. משרד הבריאות כהשלמה ממליץ לא להשתמש במזרוני ספוג שנוצרו בהם קרעים או חורים וזאת על מנת למנוע מעבר הפרשות התינוק אל הספוג הפנימי ונידוף של חומרים מעכבי בעירה מספוג המזרן אל התינוק. כמו כן ממליץ משרד הבריאות לייצר הקשחה של המשטח העליון עליו ישן התינוק, לפחות בשנה הראשונה, וזאת על מנת להקטין את הסכנה לחנק מנעיצת פני התינוק (במשטח רך הפנים עלולים לשקוע אל תוך המזרן).

בדיקת אטימות – מזרוני הספוג למיניהם חייבים להיות אטומים לנוזלים, בדיקה שנערכת במכון מוודא שאכן כך וזאת ע"י יציקת מים על המזרן ובדיקה שהמים אינם חודרים את המעטפת. ברור מכך שכל מזרוני הספוג אינם "נושמים".

 מזרוני רשת פטורים מבדיקה זו שכן נוזלים עוברים דרכם באופן חופשי ואינם מצטברים עליהם.

סימון – יש לסמן ע"י מדבקה את מידות המזרן והתאמתם למידות המיטה, תוך ציון שהמרווח המקסימלי בין דופן המיטה למזרן לא יעלה בצד אחד על 2 ס"מ, כאשר המזרן מוצמד בצדו האחר לדופן, כמו כן מזרונים בעובי גדול מ10 ס"מ חייבים סימון אזהרה שכן בשלב בו הפעוט כבר עומד והולך המרחק בין קצה דופן המיטה העליון לגובה המזרן הינו קריטי למניעת יציאה/ נפילה לא מבוקרת של התינוק מהמיטה. פרט חשוב שמומלץ לבדוק הוא העובי המינמאלי של המזרן, לא יהיה קטן מ7 ס"מ, שכן במיטות שהבסיס שלהם הוא שלבים/ סורגים וחלל בניהם, עלול  הפעוט תוך כדי קפיצה במיטה שאחת הרגליים תידחק בין השלבים.

רעילות – בעולם קיים תקן אחיד לחומרים רעילים שהימצאותם במזרן ( בערכים שגבוהים מהמותר בתקן) , מסוכנים  לסביבת השינה של התינוק, בין החומרים: ארסן, אנטמוניום,כרום, כספית, עופרת ובריום.

בדיקת אש – או למעשה בדיקת דליקות, למה כיצד ואיך?

אז ככה, מזרוני הספוג ,בתהליך היצור שלהם נעשה שימוש גם במרכיב דליק בשם כוהל. לכן ללא טיפול בחומרים מעכבי בעירה המזרונים דליקים, וקיים חשש שמקרים בהם נר, תנור חימום, סיגריה או גץ חשמלי יבאו במגע עם ספוג המזרן, יגרמו דליקות ואף אבדות בנפש.

ישנם מספר סוגי בדיקות. א) בדיקת סיגריה – מניחים סיגריה ללא פילטר על גבי משטח המזרן, הסגריה תבער עד סופה, תכרוך את משטח המזרן אך לא תגרום לדליקה, יותר מזה לא תכרוך את המשטח מעבר למספר מ"מ מוגדר.

ב) בדיקת להבה – לוקחים רצועות באורך קבוע מבד המזרן, מחזיקים במלקחיים בחלק העליון ומקרבים להבה לחלק התחתון. הרצועה יכולה להידלק אך לכבות מעצמה ( לא מעבר למספר ס"מ), כמו כן שלא ייווצרו "טיפות אש" שיזלגו לרצפה/שטיח. ג) בארה"ב בלבד – בדיקת להביור. מקרבים מתקן היורק אש מסיבית אל דופן המזרן, לאחר מספר שניות מרחיקים, המזרן יבער לפרק זמן קצר ויכבה…